הפרק שודר מחדש אחרי סבב תיקונים שלם: מילוי חורי הדנוייזר, חיתוך הפתיח המת, הסרת שיעול, ותקרת true peak חדשה. הדף הזה הוא רשימת ההאזנה שלך: כל שורה, כפתור נגינה של הקטע עצמו, ומה לבדוק בו.
הנגן דביק: הוא נשאר למעלה בזמן שגוללים בטבלאות. כל ▶ קופץ לקטע ועוצר לבדו בסופו.
חמשת המקומות שבהם הפרק השתנה מאז ההאזנה שלך. אם משהו עדיין נשמע לא נכון, כתוב פתק על השורה.
| זמן | נגן | מה להקשיב | תוקן אם... |
|---|---|---|---|
| 0:00–0:14 | הפתיח שלך ושל אילי, וישר אחריו ״שמילי התחילה את היום״. ההקדמה עם סיפור הסירה נחתכה (53 שניות): היא הפנתה לפרק שלא קיים בארכיון. | כניסה מיידית, בלי ״מוכנה? לא שמעתי״, בלי סיכום של סיפור קודם | |
| 0:10.6 | התפר בין הפתיח לסיפור. יש בו רגע רום־טון של כ־3 שניות, ובתוכו פריים אחד של אפס מוחלט (20ms) מהדבקת ה־MP3. | מעבר רגוע, בלי קליק ובלי תחושת ״מת״ | |
| 3:50–4:25 | הקטע שסימנת: ״אוי ואבוי... כשהיא התקרבה״. היו כאן 5 חורים של 12–20dB מתחת לרום. מולאו ברצפת חדר אמיתית. | בלי שיהוקים ובלי אוויר מת בין מילים | |
| 5:55 | כאן היה השיעול ששמעת (״היא חשבה על זה וזה רעיון מצוין״). הוחלף ברום־טון מאותה הקלטה, באותו אורך בדיוק. | פאוזה טבעית של החדר, בלי זכר לשיעול | |
| כל הפרק | תחושת ה״רווחים והשיהוקים״ הכללית. כל הפאוזות בפרק קיבלו רצפת־חדר שנייה (מיקרו־רווחים: 60 ← 24, פחות מבהקלטה המקורית שלך). | פאוזות נשמעות כמו החדר, לא כמו חיתוך |
שיעולים אפשריים ושרידי רעש שלא הוסרו בכוונה: הכלל הוא שהגלאי מציע ואתה פוסק. כתוב על כל שורה ״שיעול, להסיר״ / ״דיבור, להשאיר״ / מה ששמעת.
| זמן | נגן | מה זה כנראה | ההמלצה שלי |
|---|---|---|---|
| 11:19.4 + 11:21.0 | זוג פרצים מבודדים בשקט, שטוחים מאוד ספקטרלית, בלי תמלול. המועמד החזק ביותר לשיעול אמיתי. | כנראה שיעול, לאשר הסרה | |
| 10:59.7 | פרץ בודד של 0.4 שניות, ווִיספר ״שומע״ בו רק הזיה (״תודה״), הסימן המוכר של רעש לא־דיבורי. | מועמד חזק | |
| 12:32.8 | פרץ של 0.65 שניות בגבול דיבור/רעש. | להכרעתך | |
| 12:46.8 | פרץ של 0.63 שניות, אותו דפוס. | להכרעתך | |
| 15:02.1 | פרץ קצר (0.22 שניות) בין משפטים. | להכרעתך | |
| 16:48.1 | שנייה שלמה של רעש ליד סוף הפרק, אזור הלילה־טוב. | להכרעתך | |
| 7:53.2 | שתי שניות שקטות מאוד (86dB−). כנראה ה־AGC של האייפון בהקלטה המקורית, לא הניקוי שלנו. | מת או סתם שקט? אם מת, אמלא | |
| 10:42.9 | הרווח העמוק ביותר שנשאר: 0.4 שניות, 32dB מתחת לרצפה. ככל הנראה במקור עצמו. | אם מפריע, אמלא |
| זמן | נגן | הערה |
|---|---|---|
| 4:02.1 | אומת בדגימה כדיבור | |
| 4:04.3 | אומת בדגימה כדיבור | |
| 5:20.4 | אומת בדגימה כדיבור | |
| 6:05.6 | אומת בדגימה כדיבור | |
| 6:18.2 | ״אה.״ קצר, כנראה שלך | |
| 6:35.3 | אומת בדגימה כדיבור | |
| 6:57.6 | גבולי | |
| 8:29.1 | אומת בדגימה כדיבור | |
| 8:31.8 | אומת בדגימה כדיבור | |
| 9:02.2 | קצר, גבולי | |
| 4:18.7 + 4:24.5 | שני מיקרו־רווחים רדודים שנשארו באזור שסימנת, בגבול הטבעי |
| קטגוריה | משקל | היה | עכשיו | מה הזיז |
|---|---|---|---|---|
| עוצמה ומסירה | 18% | 7.7 | 8.4 | true peak −2.1 dBTP (היה −0.4 אחרי קידוד, תוקן שולי הקידוד); נשאר צעד דקה־לדקה של 2.9LU |
| רצפת רעש ושקט | 22% | 5.9 | 7.5 | דממה דיגיטלית 229 ← 2, שתיהן רדודות וכנראה מהמקור |
| ארטיפקטים של עריכה | 28% | 7.85 | 9.0 | מיקרו־רווחים מתחת לרמת המקור; אפס שכפולים |
| איזון ספקטרלי | 17% | 7.2 | 7.2 | הטיית הקלטת טלפון, מובנית |
| הרכבה והיגיינה | 15% | 7.7 | 9.0 | פתיח תואם קונפיגורציה, נכס פתיח נקי, קידוד תקני |
| טכני | 72.5 | 82.5 | ||
| כניסה לסיפור | 12% | 8.75 | 9.5 | הסיכום הלא־נגיש נחתך; הסיפור מתחיל ב־0:11 |
| ארכיטקטורת סיפור | 26% | 8.8 | 8.8 | שתי עלילות שלמות, שרשרת סיבתית חזקה |
| קצב וזרימה | 22% | 7.1 | 7.1 | 90 מילים לדקה: ההקלטה היא מה שהיא |
| החדר: אבא וילדה | 24% | 8.1 | 8.1 | קטע של 4:29 דקות בלי שאלה לילדה נשאר |
| מובנות | 16% | 7.7 | 7.7 | |
| סיפורי | 80.7 | 81.5 |
הכלל שנקבע הפעם: ציון מתיישן ברגע שהאודיו משתנה. האודיט רץ מחדש אחרי כל בנייה, לפני כל דיווח.
בכל שורה בטבלה אפשר לגעת ולקבל פתק; כפתורי הנגינה מקבלים עיגול קטן בפינה במצב פתקים.