הוחלט: מפרסמים דרך RSS.com (התוכנית החינמית, ללא הגבלת פרקים וללא פרסומות). זה המסלול הציבורי: התוכנית תופיע בספוטיפיי, באפל פודקאסטס ובכל האפליקציות. כדי לפתוח את התוכנית צריך שם ועטיפה, וזה מה שהדף הזה מציע.
השם של העולם עצמו. קצר, נכנס בגדול על העטיפה, קל לחפש ולזכור. את "סיפורים לפני השינה" אפשר לשים בתת-כותרת של התוכנית, ששם היא ממילא מופיעה בכל האפליקציות.
מוסיף את המילה "סיפורי" כדי שגם מי שלא מכיר יבין מיד שמדובר בסיפורים. עדיין קומפקטי, קצת פחות חד על עטיפה קטנה.
המשפט שפותח כל הקלטה באמת: "ברוכים הבאים לעוד סיפור של שמילי ואמילי". הכי אישי ומתחבר לאינטרו הטבעי, אבל ארוך, ונחתך בתצוגות צרות.
הכי ברור לזרים שמדפדפים בקטגוריית ילדים: מה זה ומתי מאזינים. המחיר: השם הארוך ביותר, והחלק השני ייבלע ברוב התצוגות.
עטיפת פודקאסט חיה רוב הזמן בגודל בול דואר: בערך 160 פיקסלים ברשימות, ופחות מ-60 בתוצאות חיפוש. לכן כל כיוון מוצג גם קטן. הגרסה הסופית תיוצר כקובץ 1400×1400 כמו שספוטיפיי ואפל דורשים, עם הטקסט של השם שייבחר.
הירח, כמה כוכבים, והמטוס הקטן עם החלונות המוארים חוצה את השמיים. גם "שעת שינה" וגם "הרפתקה", שזה בדיוק מה שהסיפורים האלה.
מנצח: מספר את סיפור התוכנית בתמונה אחת; הירח קריא גם קטן.
מפסיד: שמיים כהים זה הלוק הנפוץ בקטגוריית סיפורי ערש, פחות בולט במדף.
טיפוגרפיה גדולה וחמה על חום-קלטת, עם סליל ההקלטה למעלה. ממשיך את השפה של כל דפי הפרויקט, ומספר את האמת: זו הקלטה אמיתית מליד המיטה.
מנצח: הכי קריא בקטן מכל הארבעה; שם = עטיפה, אין תלות באיור.
מפסיד: בלי דמות או תמונה, פחות "ילדים" ממבט ראשון.
יום בהיר, המטוס האדום הקטן גורר שלט עם שם התוכנית. עליז וילדי, וצבע בהיר בולט במדף שבו רוב עטיפות סיפורי הערש כהות.
מנצח: הכי שמח וילדי; היחיד שבולט על מדף כהה.
מפסיד: הטקסט שעל הבאנר נעלם ב-60px; פחות "לפני שינה", יותר "הרפתקה".
שם התוכנית ומתחתיו גל קול שקצותיו הופכים לכוכבים: פודקאסט שהוא שעת סיפור. שטוח, מודרני, בלי איור שצריך להזדקן יפה.
מנצח: אומר "פודקאסט" בשנייה; גרפיקה נקייה שלא מתיישנת.
מפסיד: הכי גנרי מהארבעה; אין בו את המטוס ואת העולם של שמילי.
התשובה: א / ב / ג / ד (ההמלצה שלי: א, עם "סיפורים לפני השינה מאבא" בתת-הכותרת)
אפשר גם לשלב (למשל: המטוס של A על הרקע של B), ואפשר לבקש סבב איורים מצויר יותר על הכיוון שנבחר.
התשובה: A / B / C / D או שילוב
הכלל הקבוע של הפרויקט: בגרסה מפורסמת ברירת המחדל היא להסיר את קטעי הילדות, ולהשאיר אותם רק בגרסת הארכיון המשפחתית. מצד שני, הדו-שיח עם הילי הוא הקסם של ההקלטות, וב"מפסיק המנוע" אתה גם פונה אליה בשמה. להסיר = עבודת עריכה לכל פרק + אובדן הקסם. להשאיר = הקול והשם שלה, בפומבי, לתמיד.
התשובה: להשאיר / להסיר / להחליט פרק-פרק
היא בת 8.5, זה הקול שלה בהקלטות, והיא גדולה מספיק שתהיה לה דעה. שאלה אחת פשוטה לפני שזה עולה לאוויר.
התשובה: כן, אשאל אותה / לא צריך