שני המקומות שסימנת. ב־3:59 השפשוף יושב מתחת לדיבור שלך (״היא טסה טסה״), אז אי אפשר להחליף אותו בשקט: הוא קיבל הנחתה חזקה ממוקדת רק על החלון הזה. ב־14:59 השפשוף עומד לבד לפני ה״אבא״ של אילי: הוחלף בשקט החדר, והנשימה שלה לפני המילה נשמרה. וכפתור Done עכשיו סוגר גם את מצב העריכה, כמו ה־Done הפינתי.
| פתק | זמן | נגן | מה נעשה |
|---|---|---|---|
| 1 | 3:59 | השפשוף מתחת ל״היא טסה טסה״: הנחתה ממוקדת על שתי השניות האלה בלבד. הדיבור נשאר, השפשוף ירד. להקשיב | |
| 2 | 14:59 | השפשוף שלפני ה״אבא״ הוחלף בשקט החדר; הנשימה של אילי נשמרה. להקשיב | |
| 3 | פתקים | Done = בדיוק כמו ה־Done הפינתי: שומר, סוגר את הפתק ויוצא ממצב עריכה |